Pages Menu
Categories Menu
ברכה לשנה הראשונה של העולם החדש

ברכה לשנה הראשונה של העולם החדש

השנה אני רוצה לאחל את מה שמחוייב לדעתי שנאחל..
זו השנה הראשונה לדעתי של העולם החדש. כי בתחילתה של השנה שעברה לא באמת הבנו שהעולם משתנה לחלוטין, ממש מתחת לאף שלנו..

אבל קודם סיפור קצר, כדי שהמסר בסוף יובן היטב..

בפגישה אישית אמר לי המתאמן היקר "העבר אוחז בי ולא מרפה"

סליחה שמיד אשתמש באנגלית, אבל זה גם יותר נאמן למקור וגם באנגלית המסר יותר מדויק.. ככה בדיוק הוא אמר לי:

The past holds me back

ובכך הוא התייחס לכל המורשת של ההורים שלו, לכל החינוך שקיבל, לכל הערכים והאמונות שהם השרישו בו. וזה אכן ביטוי כזה שמשקף הרגשה מאוד חזקה, שאנחנו מחוברים כמו עם עוגן לאדמה, ולא מצליחים להתקדם למרות שרוצים.

ואני רוצה להציע לכולנו, שהרבה דברים מהעבר שנדמה לנו ש 'אוחזים בנו ואוחזים אותנו אחורה', לא באמת אוחזים בנו ולא באמת לא מרפים מאיתנו…
זה אנחנו שאוחזים בהם ולא מרפים מהם.

האמונות והערכים וכל מה שמגדיר אותנו – אין להם ידיים ואין להם שרירים..
אנחנו אוחזים בהם מתוך הצורך להגדרה עצמית, בשביל להרגיש שאנחנו פועלים ממקום של קרקע בטוחה ומוכרת ויציבה.

כמו עוגן.. עוגן אכן נותן ביטחון, אבל לא מאפשר התקדמות.
ואני רוצה להציע שבמובנים רבים, הגיע הזמן להרים עוגן..

כי אנחנו כבר מבינים שהדבר הוודאי היחיד הוא שיש רק חוסר ודאות
ושהדבר הקבוע האמיתי הוא השינוי,
ושבמקום לצפות למוכר עלינו לזרום עם הלא מוכר,
ושהדבר היחיד שאפשר לתכנן הוא להיות ספונטניים.

אכן, עולם חדש.

ולכן לשנה הבאה אאחל לכולנו
שנשתלב טוב יותר ובקלות יותר בעולם החדש הזה
שננשום עמוק ונרפה מכל מה שנראה לנו ש'אוחז אותנו אחורה' בחיינו
ושנזרום באהבה עם כל מה שמנסה 'לשחרר אותנו קדימה' לעתיד

ושנשחרר…
את כל מה שכבר לא רלוונטי,
את ההרגלים שלא משרתים אותנו עוד,
מערכות יחסים שכבר לא עושות לנו טוב,
את המוכר והידוע שכבר פסה..

ושנחייך, ושנתרגש, ושנסכים, ושנחבק, ושנאהב ככל שניתן, ועוד קצת..

ובתמונה? תראו איזה מרחבים נפתחים כשרק מרימים עוגן ומתקדמים קדימה… 😊

תגובות

תגובות