Pages Menu
Categories Menu
החיים לדעתך – הם מאבק או משחק?

החיים לדעתך – הם מאבק או משחק?

תגידו…
אתם רואים את התוכנית 'הכרישים' בטלוויזיה?

אני לפעמים כן.
ומה שהכי תופס אותי תמיד, זו התגובה של הכרישים האלה דווקא ברגעים בהם יש עסקה שמעניינת אותם, והם כבר רוצים להשקיע בה, סביר כי הם רואים את ההצלחה האפשרית שלה.. והנה פותח/ת את פיו כריש/ה אחר/ת ומציע/ה הצעה נגדית.

וכשמשהו כזה קורה לנו בחיים, כשאנחנו חושקים במשהו ורוצים אותו כי הוא מבטיח לנו את הצלחתנו ואושרנו, ואולי גם את עושרנו, ופתאום מגיח מישהו שמנסה לחטוף אותו מאיתנו – לרוב זה מעורר בנו כעס, תסכול, כווץ כזה שמכוון אותנו לצאת להתקפת נגד, לדרוש את מה ששלנו ומה שמגיע לנו…

וזה רגע אמת בעיני.. האם החיים הם מאבק או משחק..

והנה הכרישים האלה.. זה הרגע שבו הם מתחילים לחייך, להתאתגר.. לשחק.. להנות. ונכון, אני יודעת שיש להם מספיק 'משאבים' גם בלי אף אחת מהעסקאות המוצעות שם בתוכנית.. ובכל זאת…

אני מסתכלת על רגע התגובה הקצרצר הזה שמעיד הכי הרבה על הגישה הבסיסית והעמוקה כלפי החיים.. זו תגובה אוטומטית כזו.. ואני שואלת כל אחד ואחת כאן…

האם החיים עבורכם הם מאבק או משחק?

זה חומר למחשבה.
עד כמה התפיסה הבסיסית ביותר שלנו היא שהחיים הם מהלך שמלווה במאבק מתמיד.. מאבק נגד אילוצים, נגד מגבלות, נגד רצונות שלא מצליחים להתממש ומעלים עוד ועוד תסכולים, נגד אינטרסים של אחרים שלא עולים בקנה אחד עם האינטרסים שלנו, מאבק שנובע בבסיסו מתפיסת עולם של חוסר, שאין באמת מספיק מהכל לכולם ולכן צריך להיאבק על החלק שלנו בנתח. ולהתנגד לכל מי או מה שרוצה לקחת מאיתנו חלק מהחלק שלנו..

או שהחיים הם משחק. שעמוק בפנים אנחנו יודעים שהכל מסונכרן ומסונכרן לטובתנו, שרק סקרנות ופתיחות אמיתית יאפשרו לנו לראות הזדמנויות שנמצאות ממש כאן 'מתחת לאף שלנו' אבל מחוץ לשדה הראייה שלנו. שדה הראייה שלנו מוגבל ויכול להראות לנו רק את מה שאפשרי בהתאם לתודעה שלנו, וכשהתודעה שלנו כוללת תפיסת מאבק ותפיסת חוסר, יש הזדמנויות שלא נראה למרות שהן ממש כאן.

תפיסת החיים כמשחק נובעת מהידיעה שנולדנו כדי לממש תכנית נשמתית מסוימת, כאילו שמנו את עצמנו על לוח משחק על פני כדור הארץ, עם צידה לדרך בצורה של מיומנויות ויכולות בהתאם לאותה תכנית נשמתית, ומכאן והלאה – הדרך לפנינו. והעזרה והגיבוי מאחורינו.. נדרש סוג של שחרור פנימי והיעדר התנגדות כדי לזרום עם כל מה שקורה לנו ואיתנו, להתחבר להבנה שהכל בסדר ברמה הכי עמוקה.

התפיסה הזו אמורה להיות טבעית עבורינו. כזו היא ככל שאנחנו מתחברים לרמת תודעה גבוהה יותר, לרמה הנשמתית שלנו. אבל לאורך השנים לימדו אותנו שמשחק זה לילדים, לא למבוגרי.. ש"החיים זה לא משחק". שיש לנו אחריות של בוגרים ושהחיים זה לא פיקניק.. שלשקוע במשחק זה אפילו חוסר אחריות למבוגרים.

ולכן זה כל כך מאתגר… אבל גם כל כך נדרש.

בברכת משחק מוצלח והרבה אהבה, נוגה 🦋🦋🦋

תגובות

תגובות