Pages Menu
Categories Menu
הנחת העבודה שמאפשרת לי להתקדם

הנחת העבודה שמאפשרת לי להתקדם

מה אגיד לכם, יקרים, אני בעד קצת חמלה לעצמנו..

יש הנחת עבודה כזאת, שעוזרת לי תמיד לסלוח לעצמי.
והיא – ש בכל נקודת זמן אני עושה כמיטב יכולתי.

זה לא שהמשפט הזה מסיר ממני אחריות או מאפשר לי להתנהג בחוסר תשומת לב לאחרים. אני באמת מאמינה שבכל נקודת זמן אני עושה כמיטב יכולתי.
מקבלת את ההחלטות שבאותו רגע, לאור הנתונים הקיימים בפני, אני מחליטה הכי נכון שאני יכולה. ובכל נקודת זמן אני מגיבה הכי נכון לי לאותו רגע.

ואני כותבת לכם את זה כי אני מגלה שני דברים על אנשים, ויהיה מענין לכם לשאול את עצמכם אם אתם מזהים את אחד המצבים האלה אצלכם.. אני מזהה את שניהם אצלי:

  1. שהם עוצרים את עצמם מלקבל החלטות ולקדם את החיים כי הם מפחדים שאח"כ יתחרטו.
  2. שאחרי המעשה הם מכים על חטא ושופטים את עצמם על החלטות שעשו או לא עשו.

ואני מזמינה אתכם לעצור רגע וברגעי התלבטות לשאול את עצמכם –
האם ברגע זה ממש אני עושה כמיטב יכולתי?
ואם כן – תתקדמו! תשחררו את האפשרות שאולי יכול להיות טוב יותר!
אתם לא באמת יודעים מה יהיה ומה לא יהיה..
מה שברור הוא ש הקיפאון לא יקדם אתכם לאן שאתם רוצים להגיע.
אשתף אתכם שכשאני נזכרת בהנחת העבודה הזו זה כמו משחרר לי איזו תקיעות.. זה כמו נותן לי איזו דחיפה קלה בגב להתקדם.. לא לעצור..

ובכל נקודה של תסכול או מחשבה על זה שיכול היה להיות אחרת אילו רק הייתם מחליטים או עושים אחרת בעבר – אל תבזבזו את האנרגיה שלכם על השאלה – אולי הייתי צריך להחליט אחרת.
אלא תשאלו את עצמכם – נכון לרגע זה, עם המצב והנתונים שיש לי עכשיו – מה אם אני אעשה אדע תמיד שברגע זה עשיתי כמיטב יכולתי?
ותעשו את זה. ותתקדמו. וחוזר חלילה…

תגובות

תגובות