Pages Menu
Categories Menu
התפתחות מקצועית כן ואישית לא! למה?

התפתחות מקצועית כן ואישית לא! למה?

להתפתח מבחינה מקצועית זה מקובל וחשוב ונדרש.. ורוב המנהלים היום יגידו שלדאוג להתפתחות המקצועית של העובדים שלהם זה חלק מהתפקיד שלהם, לעודד אותם ללמוד מיומנויות חדשות, שיטות וכלים חדשים, להפעיל עוד כישורים ויכולות בתחום המקצוע.

אבל כשאני מדברת עם מנהלים על ההתפתחות האישית של העובדים שלהם לא מעט מביטים בי בספקנות מסוימת. מה? את באמת מאמינה שאנשים יכולים להשתנות? ואימרות שפר שמתייחסות לכושים שהופכים את עורם ונמרים את חברבורותיהם עולים לדיון. הם טוענים שזה לא אפשרי, שאנשים לא יכולים להשתנות, ושאם מישהו מנסה להשתנות זו ודאי סוג של מסכה שמתישהו תיפול. הקיצוניים גם טוענים שמדובר בצביעות לשמה…

ואני רוצה להציע, שהתפתחות אישית היא היכולת ההולכת וגדלה של אדם לבחור. לבחור להתבונן אחרת על סיטואציות, לפרש אחרת את האירועים, לצאת מהתפיסות והתנהגויות הרגילות, מברירות המחדל המוכרות לנו. ההתפתחות האישית היא היכולת של האדם להתרחב. להכיל עוד חוויות, להרגיש עוד רגשות, להוסיף רבדים של מודעות. לא להיבהל, להרגע, לנשום, ולפעול בהתאם. ההתפתחות האישית היא היכולת של האדם להכיר את הטייס האוטומטי שלו ולבחור להניח אותו בצד בזמנים מסוימים, לנהל את המהלכים ולא להתנהל בתוכם.

וכן, לדעתי התפתחות כזו אינה רק אפשרית אלא אף נדרשת אל מול האתגרים ההולכים וגדלים בעולם העבודה היום. ועל כן מתקפידו של המנהל היום לדאוג שזה יקרה.  כי רק מי שמעז לנטוש את הטייס האוטומטי ולקחת את ההגאים לידיים יכול לגלות אפשרויות חדשות נפרשות בפניו, כאלה שלא היה מסוגל בכלל לראות מתוך ההתנהלות המצומצמת והצפויה של האוטומט. ומהמקום הזה אפשר לגדול, לזקוף קומה, לייצר פתרונות חדשים, לבוא עם בטחון ונחישות אל מול כל בעיה ואתגר. מקצועי ואישי גם יחד.

תגובות

תגובות