Pages Menu
Categories Menu
מה למדתי מהפריצה שהיתה אצלי בבית?

מה למדתי מהפריצה שהיתה אצלי בבית?

ראשית, כדי לא להבהיל וכדי לא ליצור דרמה מיותרת אספר שפרצו, הפכו, בלגנו, לקחו, הלכו, והכי חשוב – לכולנו (וכנראה גם לפורצים) שלום ובריאות.

אז מהן המחשבות שלי בעקבות הפריצה?

  1. שלא יתכן שהעיתוי של הפריצה, בדיוק בשבוע בו החלטנו להתחיל לארגן את הבית לקראת מעבר לבית חדש שרכשנו בימים אלה, הוא מקרי. חייב להיות קשר.
  2. שמחתי לגלות, שלא יותר מ 10 דקות אחרי שהגענו הביתה והבנו מה קרה בהיעדרנו הסתכלנו אחד על השנייה, בעלי שיחיה ואני, ומיד הסכמנו שיש כאן מסר. שמחתי שראינו את אותו מסר ובאותה הקלילות, שמחתי שאין ביננו שום פער בהבנה של זה. שום דיון לא היה, היתה ידיעה.
  3. התרגשתי מהמסר החד משמעי שהגיע:
    תמשיכו הלאה. אל תסחבו את העבר אל תוך העתיד. תנקו ותצמצמו בלי סנטימנטים מיותרים. ההמשך יהיה עם הרבה יותר אויר וקלילות, פחות חומר ודחיסות. ולכן מאז אני ממיינת ומדללת, מוסרת ותורמת, זורקת ומנקה.
  4. פרצו לבית דרך מתחם העבודה שלי במרתף.
    לא יודעת אם יש בזה מסר או לא, אבל הבחירה שלי היא לראות בזה חיזוק להחלטה שהגיע הזמן להוציא את הפעילות מהמרתף. אמנם המרחב שלי כאן הוא מהמם, חם, אסטטי כל כך, מזמין ומחבק. אבל הוא ממקום במרתף. וכבר כמה וכמה חודשים, אולי אפילו יותר משנה, שאני מרגישה שאין מקום למרכז רוחני מתחת לאדמה..
    כנראה שמשהו בי התאים לזה עד היום. אבל היום כבר לא. עוד שלב של לפרוס כנפיים ולהמריא אל על.
  5. ועוד דבר חשבתי – תהיתי מה היה בי שדרש כזה סימן מהיקום?
    מה לא הצלחתי לראות או להפנים שדרש את הפריצה הזו (שבכל זאת דרשה התעסקות אדמתית עם משטרה ובירוקרטיה וחידוש מסמכים…) והמסקנה שלי (שהיא סובייקטיבית כמובן) היא שאני יותר צריכה לסמוך על מה שיש בי ולי, ולהבין שרק עם מה שבי, ורק עם מה שמהווה את מי שאני אייצר את השינויים הנדרשים להמשך הדרך. לא ניירת, לא תכנונים, לא מערכי שיעור (כי מי שמכיר אותי יודע כמה אני מסודרת ומתועדת). זה מסר מרנין, שכדאי להפנים גם בלי פריצה הביתה. שמה שנועדנו לעשות נעשה הכי טוב בקלילות וללא היאחזות בשום עבר, בשום ניסיון, בשום דבר מאולץ או חיצוני לנו. אני בוחרת להפנים את זה לרובד עמוק יותר, לקחת את זה הלאה.

וברוח זו אמשיך הלאה,
וברוח זו אזמין אתכם לחשוב  – מה קרה לכם לאחרונה שהיה 'ממש מיותר', ומה אולי הוא בא ללמד אתכם? כי כנראה שלא הייתם לומדים אותו אלמלא אותו האירוע? ותעצרו רגע ותרגישו – כמה קלילות ורעננות יכולה התבוננות כזו להוסיף לחווית החיים שלכם. כמו רוח קרירה על שפת הים.

תגובות

תגובות