Pages Menu
Categories Menu
מוקדש באהבה גדולה לאבא, שהלך לעולמו והמשיך בדרכו

מוקדש באהבה גדולה לאבא, שהלך לעולמו והמשיך בדרכו

"דמיינו עולם שנשלט על ידי הביטחון בהמשכיות ולא על ידי הביטחון בסיום".

דרך עיני ציטוט זה של 'תודעת העל' אני בוחרת לראות את לכתו של אבא לפני כשבועיים. הביטחון בהמשכיות מביא אל פתחי את הידיעה שאבא הלך מאיתנו והוא ממשיך את דרכו בממדים אחרים.

אבא, איש גדול ויקר, אגדה בחייו היה.

ברמה הארצית הרופאים מצאו את הסיבה ללכתו של אבא. היא פחות רלוונטית לי. ברמה הרוחנית, ברור לי שאבא הלך כי סיים את התסריט המפואר שבנה לעצמו לקראת הגעתו הנה. בחודשים האחרונים לחייו אבא הרבה לסכם ולהיפרד. ולא אחת כשישבנו ושוחחנו היה מתאר לי תקופות שונות מחייו ומסכם אותן באמירות כמו: "אני יודע שכאן עשיתי נכון", ו"אני יודע שכאן העריכו אותי מאוד" ן"כאן אני שלם מאוד עם מה שעשיתי ומה שתרמתי". הסיכומים הללו התייחסו גם להישגיו בתחום העבודה וגם, ואולי אף יותר, לבית שהקים, למשפחה שבנה, ולשבט שהפך באופן הכי טבעי להיות לו לראש. יותר מפעם או פעמיים עניתי לו, שזו זכות גדולה בעיני לסכם תקופות שונות בחיים, ואף את החיים כולם, באמירות כל כך מסופקות ושלמות כפי שהוא עושה. זכות גדולה נפלה בחלקו, זכות ששמורה רק לאלה שאכן חיים את התסריט שלהם במלואו ובדיוק רב.

בימים אלה ממש, במקביל לשבועות האחרונים של חייו של אבא, התקיימה במרכז שלי סדנא מרתקת, "השולט באנרגיות שולט בחייו". אני לא יכולה להתעלם מהקישור הכל כך חזק עבורי – כמה אבא שלט באנרגיות בחייו, וכנראה גם במותו.
האש בערה בעצמותיו שנים רבות. אבא היה מנהיג כריזמטי ומעורר השראה וגם מבט חטוף בעיניו הכחולות הגדולות הספיק כדי להרגיש את עקצוץ הניצוצות שבערו בו.
את אנרגיית המים אבא ניהל במדויק. הוא ידע היטב את מי הוא אוהב וידע היטב להרעיף את אהבתו ולתת מטובו לכל אלה, ללא גבולות וללא תנאים. אבל רק לאלה. בעוצמה ובדיוק.
אבא איש חכם היה. חכם מאוד. הרבה אויר היה לו לנהל. לא היה נושא שאי אפשר היה להתייעץ איתו לגביו. לגבי התנהלות אישית, מקצועית, משפחתית, כלכלית, ובכלל… כן, היה לו חשוב שאחרי ההתייעצות גם נעשה כדברו, אבל זה כבר בגלל כמויות האש שהיו בו, הצורך להשפיע ולהתוות את הדרך. כי כזה היה. משפיע ומתווה דרך.
ועל האדמה של אבא אפשר לדבר עד בלי די. איש של מעשים ובנייה, תרתי משמע, בנה מיליוני מטרים רבועים ברחבי הארץ, ותמיד ייחס חשיבות גדולה למעשה, ל'תכלס', להצלחה הסופית במימוש של דברים.

וממקום כל כך שלם ומסופק שכזה, אבא ידע, לדעתי, שהרבה עצות שניתנו לו עם פרישתו לא היו רלוונטיות עבורו. אבא פרש לגמלאות לפני שנתיים בלבד, בגיל 82… וכל העצות בדבר פיתוח תחביבים, והקשבה להרצאות, ומעשי התנדבות פה ושם – כל אלה נכונים וטובים, אבל לא לו. כי כשנשמה מסיימת את התסריט שלה היא יכולה לבחור מה יהיה הלאה. ואבא כל 84 שנותיו היה איש של עשייה, והתקדמות, ואתגרים, והובלה קדימה. ובמותו כמו בחייו, החליט להתקדם הלאה, לשלב שאינו נראה לעינינו אנו, אבל ודאי מתקיים וממתין לו אי שם.

ולכן אסיים כפי שפתחתי. "דמיינו עולם שנשלט על ידי הביטחון בהמשכיות ולא על ידי הביטחון בסיום".  ואפרד מאבא בתקווה, שלכתו מכאן תהווה התחלה של משהו חדש, וגדול יותר מכל מה שהיה, משהו שיסתמך על כל הצלחותיו וכישרונותיו כאן, ויגביה עוף,  בלכתו ובחזרתו.

תגובות

תגובות