Pages Menu
Categories Menu
על אהבה וזוגיות ממבט אחר

על אהבה וזוגיות ממבט אחר

חתונה ממבט ראשון.

תוכנית נהדרת. בעיקר בגלל המסר הכי חזק שהיא מעבירה, לדעתי.

שהדרך לזוגיות עוברת דרך התבוננות של כל אחד על עצמו ולא על בן/בת זוגו. וזוגות שתולים את חוסר ההצלחה של הזוגיות בבן או בבת הזוג לא יצליחו להגיע אחד אל השני/ה, או אחד אל עצמו.

הייתי אפילו אומרת שהמדד לזוגיות טובה, הרבה לפני ההתאמה בין בני הזוג, הוא המידה שבה כל אחד מבני הזוג מוכן להביט פנימה, להבין את ההשתקפויות שבן הזוג משקף לו, ומשם לעשות את השינוי.

למערכות הזוגיות שלנו כאן שתי רמות של מטרות. הרמה הרוחנית והרמה הארצית.

ואקדים ואומר שעד שלא נממש או לפחות ניכנס למסלול שמממש את המטרה הרוחנית לא יהיה סיכוי גדול למטרות הארציות להתממש, ודאי לא באושר ולאורך זמן.

המטרה הרוחנית הגבוהה של הזוגיות היא לאפשר את ההכרות העמוקה של כל אחד מבני הזוג עם נשמתו שלו ועם נשמת בן/בת זוגו. זו מטרה אינסופית ממש, כי אין סוף לעומקה ומהותה של הנשמה.

שני היבטים צריכים להתפתח בנו עוד ועוד על מנת שנממש את המטרה הזו.

ראשית, עלינו להסכים להיחשף ללא חשש, לחשוף את נבכי נשמתנו, ללא פחד מדחייה או זלזול או אכזבה. זו משימה לא קלה לאור העובדה שלאורך שנות העידן הקודם חיפשנו אישור לערך שלנו מהזולת, חיפשנו קבלה ממקורות חיצוניים, נאחזנו בחיזוקים ובאהבה שבעיקרה היתה תלויה בדבר.

ושנית, עלינו להישאר סקרנים כלפי האחר ללא שיפוט, להישאר בשאיפה להכרות עמוקה, כזו שתלווה בגילויים מפתיעים יותר ופחות, אבל מול כולם יהיה עלינו להישאר ללא ביקורת או השוואה, ללא קנאה או אכזבה, ללא ציפיות. להישאר בחקירה סקרנית. וכל מה שנמצא שם בהכרות הזו נוכל לבדוק מה זה מעיד עלינו, למה מתעוררת בנו תחושה כזו או אחרת אל מול זה. כי זו מטרת ההכרות.

לתפיסתי, רק אחרי מטרה רוחנית זו, של הכרות עם נשמתנו ועם נשמת בני הזוג שלנו, מגיעות מטרות ארציות וחשובות כמו לאהוב ולהיות נאהב, להקים בית, להביא ילדים, לבסס תחושת בטחון עמוק ורוגע, להשאיר משהו אחרינו, ועוד. מטרות ארציות אלה חשובות עד מאוד, אבל ככל שננסה להשיג אותן לפני שניכנס לתהליך של השגת המטרה הרוחנית העליונה – הסיכוי שתתקיים שם אהבת אמת וזוגיות מלאה לאורך זמן קטן..

חשוב לי להדגיש, שכל הנאמר מזמין את כולנו לחשיבה עמוקה.

אלה מאיתנו שמייחלים לשיפור ביחסים, בזוגיות, בחווית האושר והאהבה, ואלה שכרגע לא נמצאים במערכת יחסים זוגית, כולנו מוזמנים לבדוק איך אנחנו ביחס לאותה מטרה רוחנית, קודם כל.
מה בנו מעכב את התפתחות התהליך על עבר יחסים מלאים כאלה?
האם החשש מחשיפה או מדחייה? האם בשל כך לא מגיע/ה למרחב שלנו בו/בת זוג ראויים?
האם חוסר הסקרנות כלפי הכרות עמוקה עם האחר? האם השיפוטיות והביקורת, השאיפה שיגיע רק אותו בן/ת זוג ראוי ורצוי? או השאיפה שבן/ת הזוג הקיים יענה על הציפיות והדרישות שלנו?

התפיסה הזו מזמינה אותנו גם לדרך אחרת של התנהלות בזמן משבר בזוגיות.

כי מהו בעצם משבר בזוגיות? מאחר ובין בני זוג קיים חוזה נשמתי, לפיו כל אחד מחויב לסייע לשני בלמידת שיעור חיים מסוים, הרי שמשבר הוא מצב בו אחד מבני הזוג נאלץ לפעול בצורה נחושה כדי שלא לאפשר לאחר/ת לוותר על השיעור, להתעלם ממנו, לא ללמוד אותו. ברמה הארצית זה יכול לבוא לידי ביטוי בכך שבני הזוג 'מתעקשים' לעצבן האחד את השני/ה, לא מסכימים לשנות את אותו הדבר שכל כך מציק לבן הזוג, גם אם הם מרגישים שזה עולה להם ביוקר.

לכן, כשמתערער משהו בזוגיות החשוב ביותר הוא לבדוק:
לאיזו מודעות עצמית חדשה המשבר מוביל אותי?
איזו הכרות עמוקה יותר עם נשמתי שלי או עם נשמתו של בן/ת זוגי המשבר מאפשר?
ואיך אוכל לפתח את מה שנדרש בי כדי להיות שלמה יותר עם מי שאני, להיות פחות תלויה באישורים מבחוץ?
מה יאפשר לי ברמה העמוקה באמת לתת אישורים לעצמי?
מה יאפשר לי להיות בשלה יותר לקבלת אהבה מלאה ואמיתית, מעצמי ומהזולת?

כי מערכות היחסים שלנו עם הזולת תלויות קודם כל במערכת היחסים שלנו עם עצמנו, וחיזוקה של זו צריכה להיות המטרה הראשונה במעלה עבורנו.

תגובות

תגובות