Pages Menu
Categories Menu

על הניקיונות ועלינו

happiness

פסח קורא לנו לנקות ולהתנקות. אז רבים מאיתנו מתנפלים על הבית, מוציאים, מאווררים, מנקים, מחזירים. לפעמים בדרך גם משחררים, מוותרים, נפרדים, מוציאים ולא מחזירים. 

ומה באשר לנקיון הרוחני? הרגשי? ניקיון של כל הדברים שאנחנו סוחבים על רוחנו ועל נפשנו, ואלה מכבידים לנו את הדרך ולא מאפשרים לנו "לדלג בקלילות על במת המשחק", כפי שתודעת העל הציעה לנו לחוות  את החיים שלנו כאן. 

הנה 3 דוגמאות לניקוי שכל אחד מאיתנו יכול לעשות:

1. לנקות את הצורך באישור של האחר

זה הזמן להתחבר לעצמנו – כל התנהלות שתלויה באחר ובאישורו, שבבסיסה עומדת המחשבה 'אבל לא נעים לי', או 'מה יגידו עלי' או 'שאני רק לא אאכזב ורק לא אפגע באף אחד'. חייבת להפוך להתנהלות עצמאית שנאמנה לדעות ולאמונות שלנו.

התלות באחר מצמצמת ומקטינה אותנו, ההתנהלות העצמאית מגדילה אותנו ומאפשרת לנו לבוא אל האחר ממקום בטוח, רגוע ושלם. מאפשרת לייצר יחסים שוויוניים בהם שנינו גדולים, מעריכים ומוערכים. Win-win. ומעבר לכך, הרי כולנו יודעים שהאדם היחיד שאיתו בודאות נלך לישון כל לילה, מהלילה הזה ועד הלילה האחרון של חיינו, הוא – אנחנו עצמנו.

אז אם כבר לרצות מישהו – לא הכי כדאי לרצות את עצמנו?

2. זה הזמן לסלוח. לנקות את הכאב

מועקות וכעסים ואירועים 'לא סגורים' שהשאירו בנו מועקה מהווים מטען עודף. לא קל לשחרר כעסים. זה דורש לוותר על עמדת הצודק ואף לוותר על האגו. ככל שנהיה קשובים לעצמנו, נחיה על פי האמונות שלנו, נהיה שלמים יותר עם מי שאנחנו ועם הדרך הנכונה לנו, כך קל יותר יהיה לשחרר את האגו.
שוב, זה הזמן להתחבר לעצמנו. ככל שנהיה קשובים לעצמנו, נחיה על פי האמונות שלנו, נהיה שלמים יותר עם מי שאנחנו ועם הדרך הנכונה לנו, כך קל יותר יהיה לשחרר את האגו. לא נזדקק להגנה שלו, כי נהיה מוגנים ברמה עמוקה הרבה יותר. לא נצטרך לכעוס על האחר אם הוא רואה דברים אחרת ורוצה דברים אחרת. כי נבין שזה לגיטימי. אולי זה הזמן לסלוח, ללמוד את 'השיעור' שלנו מהאירוע שהשאיר את המשקע והכעס, להבין, וללכת הלאה. בקלילות. אפילו בהוקרה. כדברי בודהה: "אחיזה בכעס כמוה כאחיזה בגוש פחם לוהט תוך כוונה לזרוק אותו על האחר". והשאלה המתבקשת היא – היד של מי נשרפת בזמן הזה? לא קל לפתוח את היד ולשחרר את הכעס. אבל איזו הקלה נרגיש… כמה גאים נהיה בעצמנו אחרי שנעשה את זה… אושר צרוף!

3. הכי כייף – לנקות חפצים!

בגדים, ספרים, נעליים, תיקים, צלחות כוסות ושאר כלי מטבח, ועוד ועוד. חפצים, למרות שהם פיזיים, הם עושים לנו צפוף וגורמים לתחושת מחנק לא רק בחוץ אלא גם בפנים. חפצים שאינם בשימוש הם אנרגיה עצורה שלא מאפשרת זרימה, לא נותנת מקום למשהו חדש וטוב יותר להיכנס. מה עושים? פשוט!! נושמים עמוק ופותחים את הלב – נותנים, תורמים. כל מה שתשימו ליד הכניסה לבית יילקח על ידי מישהו שזקוק לזה יותר מכם. זה זמן לתרגל את הנדיבות הכי בסיסית.

אז אולי הפסח הזה נעשה עוד צעד ביציאה מעבדות לחרות. נשחרר עוד היבט שמתקיים מחוצה לנו ומכתיב לנו מה אפשרי לנו ומה לא. אולי הפסח הזה נעשה עוד צעד שיקרב אותנו לחיים במרחב של נקיון, מרחב בו אנחנו ואמונותינו מנהלים את חיינו, מרחב של חופש. מי יתן ונתחבר כולנו לעצמנו, ומהמקום השלם והמאושר הזה נחבור ליקרים לנו לחגיגות משותפות. חג שמח, פורח, אביבי ואוורירי.  

תגובות

תגובות