Pages Menu
Categories Menu
על הקשר בין גל הטרור למזג האוויר

על הקשר בין גל הטרור למזג האוויר

שתי 'תופעות' פקדו אותנו בחודש האחרון, גל הטרור וסופת הרוחות והגשמים –  שתיהן הציפו את המדינה, כל אחת בדרכה היא, ומאף אחת מהן אף אחד מאתנו לא יכול היה להתעלם. שתי 'תופעות אלה', להערכתי, קשורות אחת לשנייה. שתיהן מהוות שני מופעים שונים, שתי צורות ביטוי שונות, לאותו הדבר, לאותן אנרגיות שמציפות אותנו בשנים האחרונות. ואיך?

המאפיין הבולט בראש ובראשונה של אנרגיות אלה היא הקיצוניות והעוצמה שלהן. ההרגשה שלי היא ש'עלינו מדרגה' מבחינת המופעים של האנרגיות האלה, עלינו מדרגה מבחינת ההקצנה וההאצה של השינוי. אם בעבר עוד אפשר היה 'לא לראות' את השינוי ולהתווכח איתו – היום זה כבר בלתי אפשרי. אז בואו נבין – מה מאפשרת לנו הקיצוניות הזו? אם לרגע מסתכלים על היבטים נוספים של התופעות הללו, בנוסף לכל ההיבטים שסוקרו בעיתונות ובתקשורת – יש כאן היבטים נוספים שמשפיעים עלינו.

הקיצוניות מחייבת אותנו קודם כל – לצאת מאזורי הנוחות שלנו. היא מטלטלת את השגרה, את המוכר והידוע, ומחייבת אותנו 'לחשב מסלול מחדש', תרתי משמע.. דוגמאות? בקלות… כשנסעתי השבוע לפגישה בלב רעננה, אחד האזורים המוצפים ביותר במדינה השבוע התשתי את הווייז שלי 5 פעמים כדי ש'יחשב מסלול מחדש' וישנה את המסלול המוכר מביתי שבהוד השרון למרכז רעננה. ומכמה וכמה חברים שמעתי בחודש האחרון שכשהם הולכים ברחוב הם משנים ממנהגם, יותר ערניים, מביטים מעבר לכתף, חלקם אף מצטייד באביזרי הגנה כאלה ואחרים שלא נמצאו בתיקם בעבר…

יש מרחבים נוספים של החיים שלנו בהם ניתן לראות תופעות 'קיצוניות', גם אם לא הרסניות כמו גל הטרור או סופת הרוחות. למשל – בתחום התזונה ואורח החיים. הטבעונות מחד וכנגד – הפליאו הן דוגמאות נפלאות. שתיהן קיצוניות, ושתיהן מקבלות נוכחות הולכת וגוברת בקרב הציבור, במיוחד בקרב הצעירים, שחלק מתפקידם הוא להביא את השינוי ולהנכיח לנו אותו. אורח החיים הטבעוני המתאפיין בהימנעות מוחלטת מאכילת בשר, חלב וביצים, ואילו תפיסת הפליאו דוגלת באכילה המתבססת בעיקר על מוצרים אלה – בשר, ביצים, דגים, עופות. כאמא לשלושה ילדים, האחד טבעוני, השנייה פליאוליטית והשלישית צמחונית (מצאה לה מקום טוב באמצע הרצף J ) אני יכולה להעיד שאלה שתי תופעות קיצוניות השונות אחת מהשנייה ככל שרק ניתן. שתיהן חייבו את הילדים שלי לשנות מנהגים והרגלים, לסגל אורח חיים חדש ושונה,. אודה ולא אבוש – גם אותי כאמא, שמארגנת 'ארוחות שישי'  לחבורה הזו, הדבר הזה הוציא מאזורי הנוחות והרגלי הבישול שלי.

עידן השינוי גורם לנו להשתנות. רוצים או לא רוצים. מחייב אתנו לגמישות שטרם הכרנו, בתפיסות, בפרדיגמות, בהרגלים בהתנהלות… אני לא באה לטעון אם זה טוב או רע. על זה יאמר "טוב או רע – מי ידע?". אני באה לציין שזה קורה, כאן ועכשיו, ויותר ויותר. ולכן סביר שנהיה עדים לתופעות נוספות, חלקן הרסניות וחלקן לא, חלקן מטלטלות יותר וחלקן פחות. אבל המכנה המשותף של הקצנה והאצה יהיה נוכח בהן בוודאי.

תגובות

תגובות