Pages Menu
Categories Menu
על הקשר בין סליחות לאנרגיות

על הקשר בין סליחות לאנרגיות

בימים אלה כולנו עסוקים, מי באופן מודע ומי פחות, בחשבון נפש ובסליחות.
כמו עננה כזו שמרחפת מעלינו, מזמינה למחשבות, לסגירות, להתארגנות לקראת פתיחות חדשות.

ואני מהרהרת לעצמי, חשבון הנפש שבין אדם לחברו – איך הוא מושפע מעצם היותנו אנרגיה צרופה?

כל אחד מאיתנו הוא נשמה שקורצה מסוג מסוים של אנרגיה עם אפיונים שייחודיים לאותה אנרגיה.
אלה מאיתנו  שנשמתם קורצה מאנרגיית מים, לדוגמא, הם אנשים רגישים ורגשנים, שהמאפיין אותם הוא הדאגה להרמוניה ול'ביחדנס', לחוויה ולריגושים.
אלה מאיתנו שנשמתם קורצה מאנרגיית אוויר, לדוגמא, הם אנשים אנליטיים והגיוניים, שהמאפיין אותם הוא העניין והסקרנות, ההבנה (בשונה מהחוויה), החשיבה.

וכשאני חושבת על האינטראקציה הזו שבין מבקש הסליחה לבין זה שמתבקש לקבלה – אני רואה שהאפיון האנרגטי של השניים משחק תפקיד גדול. ואני רואה פתאום כמה קל ליפול בפח הזה בו אנחנו עושים ממש כמיטב יכולתנו, אבל משיגים את ההיפך המוחלט. רק בגלל שלא לקחנו בחשבון את האפיון האנרגטי של האחר. וכמה תסכול זה מייצר, וכמה קשה יהיה לאחר מכן לשקם את מערכת היחסים ולפתוח דף חדש.

לדוגמא: כשמבקש הסליחה הוא מיימי ביסודו והוא פונה בבקשת סליחה אל מישהו שהוא אווירי ביסודו. האדם המיימי ישתמש בשפה של רגש,  ויתנצל 'מעומק ליבו' (ואל נשכח שהלב הוא מקורו הראשי של הרגש בעולמנו..), ויסביר כמיטב יכולתו את החוויה שחווה במהלך האירוע שהיה בין השניים. אבל האם העומד מולו, האווירי ביסודו, בכלל יבין את השפה הזו?  אנשים שנשמתם קורצה מיסוד האוויר, לא רק שאינם מבינים את השפה המיימית הם נוטים אפילו לזלזל בה. כי היא זרה ומוזרה להם. הם מנסים לנתח אותה בשפה האווירית שלהם ולא מצליחים. בקשת סליחה שתעבוד טוב יותר עבורם תהיה דווקא כזו ששופכת אור ומסבירה (לא משתפת בחוויה)  מה קרה באירוע, מנתחת אולי את הפרשנות שניתנה לאירוע, את הקצר בתקשורת שאולי קרה שם. לא שפה מתבכיינת (אפרופו מים…) ודרמתית, אלא בהירה וממוקדת.

כן, זה אומר שכדי להיות אפקטיביים בבקשות הסליחה שלנו (ובתקשורת עם הזולת בכלל…) כדאי לנסות לזהות את המאפיין האנרגטי של האחר, לפעול מתוך מודעות למי שהוא, ופחות לעשות כמיטב יכולתנו בהתאם למי שאנחנו.

ואם קראתם עד לכאן וזה מעניין אתכם – הנה דוגמא של אנרגיות אחרות:
אם אני נשמה שקורצה מאנרגיית האש, ואני מאופיינת עקב כך בחוסר סבלנות בסיסי, וצריכה שהכל יקרה מהר ויפרוץ קדימה, ומולי עומדת נשמה שקורצה מאנרגית אדמה, שדווקא זקוקה לקצב האיטי יותר, ליסודיות, להעמקה, ולמסגרת הברורה והמוכרת – טוב אעשה אם אנשום רגע לפני התקשורת איתה, אם אספור עד 3 או 4 או 10, ואסגל לעצמי (באופן זמני, כי ליותר מזה אני לא מסוגלת) האטה בקצב ובדיבור ובציפיות להתקדמות המהלך, וממקום רגוע ואיטי זה אדבר – הסיכויים שלי לייצר תקשורת אפקטיבית עם אותו אחד גבוהים פי כמה.

הרבה שילובים אפשריים במפגש הזה שבין בני אדם. בגלל זה הנושא הזה כל כך מרתק אותי. אם אתם מכירים את האנרגיות (האש, מים, אויר, ואדמה) גם אם ברמה בסיסית בלבד – תנו להיגיון שלכם לעבוד. תדמיינו את החיבורים של האנרגיות האלה בטבע למשל. זה עוזר להגיע למסקנות לגבי איך נראה המפגש בין בני האדם. כי מה אנחנו, אם לא עוד מופע של האנרגיות האלה שבטבע?

חגים שמחים וסליחות מדויקות,

תגובות

תגובות