Pages Menu
Categories Menu
על מה חשבתי כשגרפתי מים במשך 3.5 שעות

על מה חשבתי כשגרפתי מים במשך 3.5 שעות

טוב, זה לא יאמן.

אנחנו גרים בבית החדש כבר חודש וחצי. ובשבוע שעבר הייתי צריכה לקחת משהו קטן שנשאר בבית הקודם, בית שהוא ריק כבר חודש וחצי, מין הסתם..

בהתרגשות מסוימת נסעתי לבית הקודם, ותוך תהייה איך זה ירגיש לי לראות אותו אחרי כל הזמן הזה נעצתי את המפתח במנעול ופתחתי את הדלת לאט לאט. כאילו ניצלתי לעוד כמה שניות את האשלייה שהוא יראה כמו שאני זוכרת אותו, שאראה שם מיד בכניסה את המראה של סבתא ז"ל, את שתי הוויטרינות בצבע יין אדום שכל כך התאימו שם לחלל שבין המטבח לסלון, את ארונות המטבח הכחולים שנתנו 'מכה של צבע' לעיניים מיד עם פתיחת הדלת…

ת'כלס ידעתי שלא אראה אותם שם, אבל לרגע עוד דימיינתי שכן.. התפנית קרתה ברגע שנפתחה הדלת, כי אז עוד לפני שראיתי משהו כבר שמעתי הרבה… רעש של מים מבעבעים ושוצפים וזורמים.. ומיד הבנתי – הצפה!! ומי יודע כמה זמן היא כבר זורמת כי הרי הבית ריק.

לא אלאה אתכם בתיאור הזרימה של המים, משירותי האורחים אל עבר שני חדרים שנמצאים באותו מפלס, איך זה נראה שכל המדרגות למרתף זולגות מים, ו-איך נראה המרתף.. אותו חלל עבודה ששירת אותי שבועות וחודשים ושנים.. כל המתחם של חדר העבודה וההדרכה שלי, כל המרחב של המרכז שפיתחתי וטיפחתי.. הכל ספוג מים. הפרקט ממש צף…

והדבר היחיד שיכולתי לחשוב לעשות, מיד אחרי שסגרתי את השיבר ועצרתי את הזרימה, זה להתחיל לגרוף מים.

וככל שגרפתי עוד ועוד הבנתי… למה זה קרה.. מה התהליך שזה מאפשר לי לעבור…

כי מים ברמה הפיזית מסמלים את הרגשות שלנו ברמה המטאפיזית. והבנתי שיש כאן פרידה ריגשית שאני חייבת לעבור. עוד לא נפרדתי מהבית ובטח לא ממתחם העבודה שלי.

הבית החדש נפלא ונהדר ואין מילים לתאר אותו. אבל הוא עדיין לא הבית. הוא עדיין המקום המקסים הזה שאנחנו גרים בו. ועדיין שום דבר שאני עושה בו לא בא לי באוטומט. אפילו להכין קפה בבוקר, לשלוף את הספל מהארון, את החלב מהמקרר. אני עוד צריכה טיפה להתרכז כדי לזכור איפה כל דבר. איפה הסיר הכתום ואיפה המצעים הלבנים..

וככה במשך 3.5 שעות על השעון גרפתי מים. מהחדרים שבמפלס של השירותים, כלפי מטה דרך כל המדרגות, אל מתחם העבודה שלי, ומשם החוצה. וכל גריפה כזאת נפרדתי עוד קצת, והוקרתי את המקום המקסים הזה ואת הטוב שהוא הביא לחיי, ודיברתי אל עצמי, ואמרתי לי שהכל יהיה טוב גם בבית החדש, ושכשם שהגיעו אנשים נפלאים למרכז הזה כך גם יגיעו למרכז החדש, ושתמיד אזכור ואנצור את הכייף וההתפתחות שעשיתי במקום הזה… והמשכתי לגרוף… וטיפלתי בחששות, ונפרדתי מהנאות, והזכרתי לי וליקום שאני מוכנה להיפתח לדברים החדשים שממתינים לי במקומות החדשים של חיי. והמשכתי לגרוף…
והרשיתי לעצמי לראות את כל השינויים שהמעבר לבית החדש הביא איתו. את סדר היום החדש הכולל בהייה בים למשך 10 דקות כל בוקר, ורוגע מסוג חדש, ותחושת מרחק מסוים מלב ההתרחשויות (שזה גם לטוב וגם לרע), והוספת דגש גדול על חוויה ולא רק למידה לכל הסדנאות שפיתחתי בעבר, כי משהו במרחב החדש הזה בחיי חייב להיות חוויתי יותר… והמשכתי לגרוף… ממש על אוטומט… והמשכתי להיפרד.

ואיזה מזל שרק מאוחר יותר בערב יגאל הזכיר לי שיש שם, בבית הקודם ההוא, מערכת שאיבת אבק מרכזית, שיש לה גם פונקציה של שאיבת מים. איזה מזל שלא זכרתי את זה בזמן אמת.

אז מה אם יומיים אחר כך הסתובבתי עם שרירים תפוסים בגב.. מה זה לעומת פרידה טובה מעודפים של מים? ?

עכשיו, כשאני מדברת עם מתאמנים ותלמידים על פרידה מעודפים של מים (וזה קורה די הרבה..) אני עוד יותר יודעת על מה אני מדברת.. 🙂

הנה חלק מהפעילויות דרכן אני מקדמת אנשים אל עבר חיים מדויקים ומלאי השראה שמגיעה מתוכם. אשמח לקדם גם אותך:

  1. 'עושים שינוי: כן! גם אני יכול/ה' –
    מפגש אחד שמטרתו לייצר הכרות ראשונה עם מושגי עידן השינוי והדרך לייצר שינויים בהלימה לחוקים שלו
  2. סדנת 'ההיגיון מאחורי הכאוס' –
    סדנת 3 מפגשים שתחשוף בפנייך את ההיגיון העמוק הטמון באירועי חייך תוך הקניית ידע רב מעולם 'תודעת העל' וחוקי הבריאה והתנסות חוויתית ברלוונטיות של המידע לחייך שלך.
  3. מתחברים לתדר הידיעה –
    תכנית התפתחות שמטרתה להביא את המשתתפים אל השלב הבא שלהם, גם אם הם טרם הגדירו אותו בבהירות לעצמם. התכנית כוללת 8 מפגשים יומיים ושני תיקשורים אישיים.

תגובות

תגובות