Pages Menu
Categories Menu
במלאות שנתיים למרכז – הקלישאות שחוויתי על בשרי

במלאות שנתיים למרכז – הקלישאות שחוויתי על בשרי

בימים אלה ממש חוגג המרכז שנתיים להיווסדו. ואני כמובן מסכמת לעצמי את הדברים שלמדתי, את הדברים שידעתי והתחדדו, את הדברים שהפתיעו. ומדייקת את המשך הדרך של המרכז  ושלי איתו.

אומרים על קלישאות שהן מילים שחוקות וריקות מתוכן. הקלישאות שאני חוויתי על בשרי בשנתיים אלה אמנם שחוקות, אבל מאוד מלאות בתוכן, מוכחות ונכונות, ואולי בגלל זה הן כה נפוצות.

אז הנה 5 קלישאות שהנכיחו את עצמן בחיי ובחיי המרכז שלי שוב ושוב בשנתים אלה.

  1. לפעמים הפרה רוצה להיניק יותר משהעגל רוצה לינוק. אוף, כמה תסכול חוויתי סביב קלישאה זו. אני פועלת מתוך דחף חזק וביטחון מלא שמה שיש לי לתת מיועד לשפר לאנשים את חוויית החיים, לדייק להם את מה שבאו לעשות כאן, ולאפשר להם להתמקד במה שנכון להם ללא בזבוז של אנרגיה על התנהלות לא מדויקת. זו תפיסה שלרוב מזמינה אנשים לשינוי כלשהו בהתנהלות, לפרידה ממקומות מוכרים ונוחים, להתנהלות באומץ, ולאימוץ של הבנות ודפוסים חדשים. לא קל.. בשנתיים אלה הבנתי שאחד השיעורים שלי הוא לא לרצות עבור אחרים יותר משהם רוצים עבור עצמם. לי זה לא קל, אבל מאוד הכרחי…
  2. כשהתלמיד מוכן המורה מגיע? אצלי זה עובד גם הפוך. כשאני כמורה מוכנה – אז מגיעים התלמידים. זה מה שקרה לי עם קורס הדגל שפיתחתי במשך השנה האחרונה, 'מתחברים לתדר הידיעה'. חלמתי ורציתי ותכננתי את המעמד הזה במשך חודשים, מעמד בו אני מעבירה הלאה את כל האינטגרציה שאני עושה בין תפיסות אימוניות, רוחניות וארציות שונות. ופתאם זה קרה. כפי הנראה כשמשהו בי כמורה הבשיל הגיעו התלמידים. בילינו יחד 15 שבועות קסומים, מלאים בלמידה, התפתחות ודיוק. והיופי בעיני היה שהיה מעט מאוד קשר בין מה שתכננתי שיהיה שם לבין מה שהיה באמת. הקבוצה הנפלאה לימדה אותי גמישות, לשים את התכנון בצד ולזרום עם התהליך שהלך והתפתח בזמן אמת. התפנתי לראות מזווית אחרת מה עושה השילוב של תובנות רוחניות עם כלים פרקטים, המשתתפים עצמם לימדו אותי עושר שלם של אפשרויות נוספות דרך החוויות וההתנסויות שלהם. ולכן אני בטוחה שבקורס הזה אני הייתי אחת התלמידות, אם לא ה-תלמידה. תודה למורים הנפלאים שהתקבצו כדי ללמד אותי את כל מה שלמדתי שם. J
  3. תודעה מייצרת מציאות – אבל תמיד! שוב קלישאה, מחשבה מייצרת מציאות…  דרך אינסופ דוגמאות, דרך מפגשים שהתקיימו ומפגשים שבוטלו, דרך ארגונים שהגיעו ואנשים שהלכו, דרך הפתעות ודרך אכזבות , למדתי שוב ושוב שכשמסתכלים לעומקם של דברים – המציאות תמיד, אבל תמיד, משקפת את התודעה שלנו. את מה  ש ב א מ ת   אנחנו רוצים או מאמינים שאפשרי באותה נקודת זמן.  זו למידה שלפעמים היא מרימה אותי לאנרגיות גבוהות ולאופטימיות חסרת תקנה, ולעיתים היא מורידה אותי לתסכול ואכזבה, אבל תמיד היא עקבית ונכונה. והיא גם מובילה אותי לקלישאה הבאה:
  4. לא משנה כמה פעמים אתה נופל משנה כמה פעמים אתה קם בחזרה. אחד הציטוטים היפים של זיג זיגלר (ובטח של עוד כמה גדולים וחכמים). להרים עסק זה לא קל. לא במדינתנו ולא בכלל. ובודאי שיש אכזבות ויש נפילות לאורך הדרך. על עצמי למדתי, שכל עוד בוערת בעצמותי הסיבה הגבוהה בשבילה הקמתי את המרכז, כל עוד אני מחוברת לתחושת השליחות שלי –  אני קמה שוב ושוב. ובאופן מפתיע (או שלא) דווקא החיבור המחודש לתחושת השליחות מאפשר לי קימה אופטימית יותר.
  5. כמה כייף להיות מוקף באנשים נפלאים ובמרחב של התפתחות! לא יודעת אם המשפט הזה עונה על הגדרת 'קלישאה' אבל זה משהו שחזר אלי שוב ושוב בשנתיים האחרונות. האנשים שהמרכז ממגנט אליו בשנים האחרונות כולם ראויים בעיני להערכה ולהערצה, לכבוד ולהוקרה כל כך גדולים! כולם אנשים מכווני התפתחות, מכווני מודעות וגדילה. הכייף, ההתרגשות ורגעי החסד שאני חווה כשאני איתם, איתכם, לא יסולאו בפז. תכלס? נראה לי שבשביל זה בעיקר הקמתי את המרכז. להיות תחת השראתם ובנוכחותם של אנשים גדולים מהחיים. תודה לכם שאתם  מגיעים. J

תגובות

תגובות

Call Now Button