Pages Menu
Categories Menu
יציאה מעבדות לחירות? של מי?

יציאה מעבדות לחירות? של מי?

אז הנה הגיע פסח והנה שוב אנחנו מברכים שנצא מעבדות לחירות..

ואני שואלת… עבדות שנכפתה עלינו – על ידי מי? וחירות שנמנעה מאיתנו – על ידי מי?

כי היום, כמעט באמצע המאה ה 21, אם אנחנו מרגישים עבדים במידה כזו או אחרת – הרי שאנחנו עבדים רק לנו עצמנו. היום כבר אין גורם חיצוני שכופה עלינו עבדות, והחירות לא ניטלת מאתנו 'בכוח'.

עבד הוא 'אדם שהוא רכושו של אחר (האדון) הרשאי להשתמש בו לצרכיו.'
והיום אני רואה שה'אחר' הזה אינו אלא אנחנו עצמנו, היבטים שונים בתוכנו פנימה.
אילו למשל?

למשל – הרגלים. ללא מעט מאיתנו יש הרגלים שהם כבר כמו 'אדון' חיצוני עבורנו. הרגל של אכילה רגשית, לדוגמא. נעלבנו מבן/בת הזוג? אז ניגשים למקרר. עצובים קצת? אז מתמלאים בפחמימות. ההרגלים שלנו, אלה שלא באמת משרתים את טובתנו הגבוהה, ולא אנחנו הם אלה שקובעים את התגובות שלנו, את העשייה או את ההימנעות מעשייה. ההרגלים שלנו הם אלה ששוללים מאיתנו את חירותנו לפעול לפי רצוננו המיטבי.

או למשל – אמונות ומחשבות. אם אנחנו מאמינים, גם באופן לא מודע, כדוגמא ש'זוגיות דורשת פשרות', או ש'צריך להיות פוליטיקאי חלקלק כדי להתקדם בעבודה', אנחנו הופכים 'עבדים' של האמונות האלה כי הן אלה שמפעילות אותנו גם כשזה נוגד את הרצונות שלנו. לא נמצא ולא נחזיק זוגיות לאורך זמן, לא נעז לחשוב שנקודם בעבודה, וכו. כאילו האמונות והמחשבות עושות בנו לצורכיהן, גורמות לנו לפעול בכל דרך שתאפשר את הנצחתן.  

למשל – רגשות. כשאני מרגישה, לדוגמא, קצת קטנה אל מול העולם, כשאני מרגישה חסרת אונים מול הבוס הגדול או מול המצב הבריאותי שלי – רגשות אלה הם שיקבעו מה אעז ומה לא, מה אפרגן לעצמי בכלל ומה לא.

לא משנה אם מדובר בהרגלים, באמונות ומחשבות או ברגשות, בכל מקרה הם אלה שהופכים להיות ה'אדון' שקובע ומחליט עבורנו, ותמיד לפי הצרכים שלו ולא הצרכים שלנו.

וכן, יש כאן הפרדה חשובה בין אותם מרכיבים של עולם פנימי מגביל שלנו לבין מי שאנחנו במהות שלנו. כי אנחנו לא הרגשות המשתנים שלנו, אנחנו לא המחשבות החולפות שלנו, אנחנו לא ההרגלים שפעם סיגלנו לעצמנו. אנחנו הרבה יותר מכל אלה. לצד העולם הפנימי המגביל מתקיים גם עולם פנימי בעל עוצמה גדולה. מהות עמוקה של יופי, יכולות, איכויות נפלאות ועוצמה גדולה. אנחנו אכן ישויות אור חופשיות, בעלות חירות פנימית וחיבור למרחבים אינסופיים. אבל כל אלה יקבלו ביטוי ויאפשרו לנו את היציאה מעבדות לחרות רק נזכור את זה ונבחר בזה. שוב ושוב ושוב.

כך שהברכה שלי ערב פסח זה היא, שלא נזדהה עם אותם 'אדונים' פנימיים שתפסו בעלות עלינו. שלא ניאחז בהם ושלא נתבלבל ונחשוב שהם זה אנחנו ואנחנו זה הם. ושנעשה את הבחירות שלנו ושנקבל את ההחלטות שלנו ממקום של עוצמה פנימית, חירות אמיתית ובעיקר – הרבה אהבה.

חג שמח ואביב פורח, נוגה

תגובות

תגובות

Call Now Button