Pages Menu
Categories Menu

מה בין נתינה לעזרה?

מעט חומר למחשבה לרגל חג האהבה ויום המשפחה אותם נציין במהלך פברואר. אני רוצה לחבר את הימים הללו עם שני מושגים נפוצים: העזרה והנתינה.

'תודעת העל' התייחסה להבדל בין המושגים הללו וחשפה בפנינו נקודת מבט מענינת.

על פי 'תודעת העל', מהות האהבה היא הבנה ועזרה. כשאנו מבינים את הזולת, מבינים במה הוא שונה מאיתנו, במה יש ביכולתנו לעזור לו, אזי נוכל לתת לו עזרה מבלי לפגוע בהתפתחות שלו. כי העזרה דורשת ממנו להישאר אקטיבי,  להמשיך להתמודד, לפעול. משום התרומה של העזרה להתפתחות היא לא מרוקנת את המצבר האנרגטי שלנו, "כשאתם עוזרים אחד לשני.. המצבר של האהבה שלכם אינו מתרוקן. אתם מגיעים למצב שעזרה הדדית אחד לשני יוצרת התפתחות". התמורה שאנו מקבלים עבור העזרה היא ההתפתחות של האחר, מאחר והיא חלק מההתפתחות הכוללת שבאנו לעשות כאנושות.

בנתינה, לעומת זאת, הזולת נשאר פסיבי. הוא מקבל, ותו לא. אין בכך התפתחות עבורו. "מערכת האהבה כאשר היא מבוצעת בצורה הלא נכונה מבחינתכם, היא לא מביאה את התוצרים… היא הופכת אתכם לתלותיים אחד בשני". הנתינה הופכת את השני לתלוי בנו, לא למי שלומד, מתפתח וגדל בעקבותיה. הנתינה שלנו לזולת מרוקנת את המצבר שלנו, אנו לא מקבלים דבר בתמורה. אולי בגלל זה נהוג לאמר שיש להיזהר מ'נתינת יתר', לא מ'עזרת יתר'.

מענין ואף מאתגר לחשוב – במערכות היחסים של הזוגיות והמשפחה שלנו – עד כמה אנחנו נותנים לעומת עוזרים? כשהילדים הקטנים מבקשים עזרה בשיעורי הבית, או כשהם באים הביתה אחרי ריב עם חבר/ה.. כשהילדים הבוגרים מבקשים סיוע כלכלי, כשבני הזוג או ההורים נתקלים בקושי – עד כמה אנחנו שמים לב לעזור להם אך להשאיר אותם אקטיביים, מתמודדים ומתפתחים? חומר למחשבה…

תגובות

תגובות

Call Now Button