Pages Menu
Categories Menu
'שלום בית' – זה טוב או לא?

'שלום בית' – זה טוב או לא?

יום המשפחה הוא יום שמזמין אותנו לא רק לקנות מתנות, לפנק ולהתפנק בחיק המשפחה, אלא גם להתבונן קצת במערכות היחסים שם.
וכשמתבוננים שם אני ממליצה להוסיף את רעיון 'החוזים המשפחתיים' לתוך ההתבוננות. דווקא כשבן/ת הזוג מאכזב/ת נורא, דווקא כשהילדים מעצבנים נורא, דווקא כשזה מרגיש כמו לטפס על הקירות מרוב תסכול וחוסר אונים – דווקא ברגעים אלה כדאי לזכור שאולי יש כאן חוזה משפחתי, חוזה בין הורה לילד או בין בן לבת הזוג.

על מנת שייחתם חוזה בעולם העסקים הוא חייב להיות בבחינת win – win. אחרת למה שייחתם? כך גם החוזים שנחתמים בעולם הרוח, בזמן בו מתכוננת הנשמה לרדת לחיים בגוף הפיזי. הנשמה חותמת על חוזים מאוד מפורטים עם נשמות אחרות, חוזים המבהירים מה כל אחד ילמד את השני, באיזו צורה ובעזרת אלו אירועים שיקרו במציאות. וההדדיות תמיד נשמרת. במיוחד כהורה יש כאן רעיון מאתגר. שבאתי גם ללמוד מהילדים שלי ולא רק ללמד אותם, ולחנך אותם, ולהסביר להם מה נכון  ומה לא. ההדדיות תמיד נשמרת.

אני אציע פה משהו לא קל ולא טריוויאלי. היזכרו רגע בסיטואציה בה מישהו מהמשפחה –בן/ת זוג, ילד, הורה – עצבן או איכזב אתכם מאוד. נישמו עמוק וחישבו: "האם יתכן שדווקא ברגעים אלה הוא או היא מימשו איזה חוזה שקיים בינכם? היתכן שברגע זה ממש הוא או היא הגישו לכם את ההזמדנות ללמוד את מה שביקשתם מהם שילמדו אתכם?" נכון, לא קל. ואם ננסה לעשות את ה'תרגיל' הזה ברגע האמת, ברגע הכעס והאכזבה זה יהיה עוד קשה יותר. אבל מי שמחוייב להתפתחות מחוייב להתפתחות. והתפתחות עוברת דרך רגעים לא נוחים, רגעים של יציאה מאזורי הנוחות. עם הזמן גם ההתבוננות הזו הופכת להיות נוחה יותר וקשה פחות . ה'תרגיל' הזה מפתח את היכולת להתבונן על מה שקורה מחוץ למה שקורה, לא מתוך הישאבות פנימה. במושגים של האנרגיות והיסודות – זה מאפשר לנו להוריד מים (רגש) ולהוסיף אויר (מחשבה, הבנה).

ולמה זה חשוב? לא לצורך הצטדקות או שלום בית. לא. אלא לטובת המשך ההתפתחות וההצלחה שלנו ושל בני המשפחה שלנו. כי בחלק מהחוזים הללו יש התנייה, כמו בחוזה בעסקים, שרק אם כך וכך יקרה אזי כך וכך גם יוכל לקרות. רק אם אני אלמד מהילד שלי גמישות וקלילות, לדוגמא, הוא יוכל ללמוד ממני משמעת והתמדה. אם אתעקש ללמד אותו משמעת והתמדה (שקודם כל יכין שיעורי בית ושקודם כל ישמע בקולי ו/או בקול אבא שלו) מבלי שלמדתי ממנו את הגמישות והקלילות – הוא לא יוכל ללמוד את זה, גם אם ירצה. כך עובדים החוזים המשפחתיים.

המסקנה שלי? שבחוזים המשפחתיים הללו מסתתרת אחריות גדולה שלי לבני משפחתי. כי אם לא אעמוד בחוזים הללו ועקב כך אני לא אלמד את מה שבאתי ללמוד – מילא.. אחריות שלי על עצמי.. אבל אם עקב כך גם בני המשפחה לא יוכלו ללמוד את מה שהם באו לללמוד – זו כבר בעיה, זה כבר לא הוגן מצידי.

לכן בעיני, החוזים המשפחתיים הללו מבטאים רמה מאוד עמוקה של שותפות לדרך ושל אחריות משותפת להתפתחות האישית של כל אחד מבני המשפחה. אז מה אתם אומרים: שלום בית – זה טוב או לא?

תגובות

תגובות

Call Now Button