Pages Menu
Categories Menu

האם רק בפורים אנחנו עוטים על עצמנו מסכות?

masksכששייקספיר אמר ש'כל העולם במה וכולנו שחקנים' הוא לא ידע כמה הוא קלע לדברי 'תודעת העל'!

ולמעשה, בהשראת 'תודעת העל', אני רוצה להציע שאמנם כל העולם במה וכולנו שחקנים, אך גם שאת כל שנותינו אנחנו חיים מאחורי מסכה אחת מושלמת ומורכבת, מסכת התסריט שלנו. את המסכה המורכבת והמותאמת ביותר אנחנו שמים על עצמנו עם הלידה כשהיא מותאמת לחלוטין לכל מה שלקחנו על עצמנו מבעוד מועד לעשות כאן. הגוף הפיזי שלנו (גדול או קטן, שדוף או שמנמן), האופי שלנו (פתוח ונינוח  לבריות או מסתגר בתוך עצמו), היכולות והכישרונות שלנו – כל אלה הם מרכיבים שונים של מסכה אחת מותאמת להפליא. בדיוק כמו התלבושת שעוטה עליו שחקן עם עלייתו לבמה מדי ערב לקראת ההצגה.  מסכת התסריט שלנו מותאמת כל כך טוב עד שאנחנו שוכחים שהיא מסכה, ומזדהים לחלוטין עם הדמות והתסריט.

בפורים, למעשה אנחנו עוטים מסכה על מסכה. המסכה של פורים מאפשרת לנו לנוח קצת מהמסכה הקבועה, להשתובב, לקחת פסק זמן קצרצר מהמשחק שלקחנו על עצמנו לפני הלידה, לנסות משחק אחר, ולו לשעות ספורות בלבד. כשאנו מתחברים באמת למסכה שבחרנו במודע, אחנו חווים שמחה, עליזות וקלילות, כייף גדול! כי אנחנו זוכרים שזו מסכה, שהכל משחק.

בשמחה, בעליזות ובקלילות אלה טמונה התרומה הגדולה של חג הפורים. כי רק כשאנו במצב כזה אנחנו יכולים להתחבר ל'ילד הפנימי' שבנו, לאותה מהות אנרגטית שקיימת בנו, זו שיודעת שהכל משחק, שהכל קורה מבעד למסכה. היא יודעת מה באנו לעשות כאן, יודעת לתת לנו רמזים והשראה לגבי ההחלטות שנכון שנקבל. זו המהות האנרגטית שמחוברת לתסריט שלנו. ככל שנהדק את הקשר איתה, נתייעץ איתה ונקשיב למסריה – כך נוכל לקבל החלטות ולפעול מהמקום הנכון והמדויק לתסריט, גם אם הוא פחות הגיוני או צפוי. יש הקוראים לילד הפנימי הזה 'אינטואיציה', ויש הקוראים לו 'תחושת בטן'. בכל מקרה, גם אם ההחיבור אל הנקודה הפנימית העמוקה הזו אינו קל לנו, וגם אם לא תמיד עודדו אותנו להקשיב לו – חיבור זה יכול להקל עלינו את החיים, יכול לעודד את הזרימה הנכונה לנו ביחס לתסריט החיים שלנו.

אכן, חבל ש'לא כל יום פורים'. כי אילו כך היה היינו מרגישים אז היינו מתחברים בקלות גדולה ל'ילד הפנימי' שבנו. פורים שמח!

Call Now Button